מכת מדינה: מפת השחיתות בשלטון המקומי (הארץ, מרץ 2017)

שבוע אחרי שנבחר לראשות העיר ירוחם, התייצב במשרדו של מיכאל ביטון פעיל בחירות ודרש ממנו לקבל משרד משלו כיוון שבמהלך הקמפיין הציע עזרה בגיוס תרומות. היתה זו דוגמה אחת מני רבות ללחצים שהופעלו על ביטון לפני ואחרי הבחירות. לפני ארבע או חמש שנים, הוא מספר, ישב לשיחה בארבע עיניים עם חבר דירקטוריון קק"ל. "אמרתי לו 'קק"ל לא מתקצבת את ירוחם כראוי'. אז הוא אומר לי 'מה הבעיה? אני אדאג לך. כמה אתה צריך?'. אמרתי לו בסביבות 9–8 מיליון לפרויקט באגם. הוא אמר 'אני אביא לך 10, זה לא בעיה'. אמרתי לו 'נשמע טוב, תביא'. הוא אמר 'אבל אם אתה יכול לשלם מיליון שקל לחברה לתכנון אסטרטגי שאני אגיד לך'".

"יש אינסוף ניסיונות", מבהיר ביטון, "אבל ברגע שיודעים שאתה לא מהאנשים שמוכנים לשמוע על פטנטים כאלה אז כבר לא מתעסקים איתך, לא מתקרבים אליך. אתה חייב כל הזמן להקפיד, לחנך את הפעילים שלך, את העובדים שלך, את האנשים הקרובים אליך ביותר להיזהר כל הזמן. אם אתה בניגוד עניינים, גיסתי בונה איזה בניין ציבורי, אני כותב למנכ"לית שלי 'אל תדברו איתי על הבניין הזה'. אתה כל הזמן צריך לשאול את עצמך איפה אתה בניגוד עניינים. יש אחריות גדולה לראש עיר להיזהר".

אבל ראשי רשויות רבים לא נזהרים, ולראיה – ב–20 השנים האחרונות 54 מהם הסתבכו בפלילים. אחת מהן היא ראשת העיר נתניה מרים פיירברג, שהשבוע המליצה המשטרה להעמידה לדין בגין שוחד. רק בחודש שעבר ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני הושעה לשנה בשל הגשת כתב אישום נגדו על קבלת שוחד מאנשי עסקים; ראש העיר כפר סבא יהודה בן חמו וראש העיר צפת אילן שוחט נעצרו ונשלחו למעצר בית בחשד שקיבלו שוחד; וראש העיר רמת גן לשעבר, צבי בר, שהורשע בקבלת שוחד, החל לרצות עונש מאסר. אלה מצטרפים לעשרות ראשי ערים ומועצות שנעצרו, נחקרו, הועמדו לדין ונכלאו בשנים האחרונות.