החל משנת 2018 על פי חובת הדיווח האירופי, מאבק בשחיתות ושוחד הינו אחד מארבעה נושאים מהותיים שהנציבות הארופית בחרה כחלק מדיווחים לא פיננסים בנושאי חברה וסביבה של כ- 6000 חברות.
לא סתם, יש הרבה מה ללמוד. אנחנו מזמינים אתכם, להיות שותפים בדרך של שקיפות בינ"ל ישראל להגברת יושרה ציבורית ועסקית ומניעת שוחד ושחיתות.
הופיע לראשונה באתר TheMarker בתאריך 29.06.2017
המודעות בישראל לפרסום דו"ח אחריות תאגידית עדיין נמוכה, אבל כדאי להיערך, שכן בסופו של יום במכרז הבא או זה שאחריו שיכלול מעורבות של גורם אירופאי, יישאלו שאלות חדשות שיספקו הזדמנות לאחד וכאב ראש לאחר ■ אלו תמצית ההנחיות – והדרכים לבצע אותן
מכרז האירופי הבא ייתכן וחברות ישראליות יישאלו גם על זכויות אדם ומאבק בשחיתות. הנציבות האירופית פירסמה השבוע את הקווים המנחים שלה בנוגע לדיווח לא פיננסי.
למי שלא מכיר נאמר בקצרה כי כ-6,000 חברות באיחוד האירופי המעסיקות יותר מ-500 עובדים מחויבות להרחיב את מעגל השקיפות שלהן ולספק מידע בתחומים חברתיים וסביבתיים במסגרת דיווח לא פיננסי. חלקן כבר עושות את זה היום ללא חובה כזו או אחרת, אבל כעת מדובר ברגולציה אשר נכנסה לתוקףף בתחילת השנה הנוכחית ואותן חברות כבר מחויבות (במהלך 2018) לספק נתונים על 2017.
אז את מי זה מעניין בכלל בארץ?
המחשבה הראשונית (והנכונה אגב) תהיה שכל חברה המעוניינת לקיים דיאלוג ארוך טווח עם מחזיקי העניין שלה (עובדים, ספקים, משקיעים, קהילה, רגולטורים וכיו"ב) רצוי שתעיין במסמך קצר זה. הוא מספק בפשטות את התמצית העומדת מאחורי הרעיון של דיווח לא פיננסי (או בשם המקומי שלו כאן – דו"ח אחריות תאגידית).
אבל חשוב מאוד לא לעצור בנקודה זו שכן אנחנו מקבלים כאן גישה לזווית הראייה האירופאית ולכן מדובר בנושא שרלוונטי לכל מי שעובד ביבשת ומעוניין להבין מה הנושאים החברתיים והסביבתיים המהותיים ביותר.
מי שמעוניין להבין באילו רבדים יתחקרו אותו במכרזי הרכש בעוד מספר שנים, כל מי שמחפש לדעת כיצד לחדור לליבם של משקיעים אירופאים ומשקיע ישראלי המעוניין לבצע השוואות בין חברות בישראל ומעבר לים רצוי שירחיב את גבולות ההשוואות שלו. הרשימה עוד ארוכה אבל נראה לי שהבנתם את המסר.
להלן תמצית ההנחיות:
1. פרסמו מידע מהותי על החברהֿ ותחום עיסוקה – זו יכולה להיות השפעה חיובית כמו למשל, מוצרים בריאים יותר בחברת מזון, או הפחתה בהשפעה הסביבתית בחברה תעשייתית. אך זו יכולה להיות גם השפעה לרעה כמו בנוגע לשרשרת אספק וכבר נגעתי כאן בבלוג בלא מעט מקרים שכאלו.
כך למשל לפי הדירקטיבה האירופאית, בנק יכול להחליט שצריכת המים שלו אינה רלוונטית אך לעומת זאת השפעת הפרויקטים שלו על הסביבה והחברה הנה סוגיה מהותית ועליה ייתן פירוט.
2. כוונו למחזיקי העניין – הדיווח צריך להיות הוגן, מאוזן, ניתן להבנה, מקיף אך תמציתי, עקבי ורציף תוך התייחסות צופה פני עתיד. במילים פשוטות – הנציבות מעודדת את החברות שהמידע יהיה מעניין, רלוונטי וידידותי למשתמש וזאת כדי שקבוצות מחזיקי עניין כדוגמת ארגונים חברתיים ומשקיעים יוכלווו להביט, להשוות ולנהל דו שיח עם החברה על בסיס הדיווחים.
מה שאגב, יכול גם לתרום לחברה עצמה שהשיח עצמו יהיה פחות ברמת הסיסמות ויותר ברמה של מספרים מוצקים. תארו לעצמכם יעדים של כלל חברות המזון בישראל בתחום הסוכר והמלח למשל.
3. שתפו כיצד מנוהלים סיכוני ESG (ראשי תיבות באנגלית של סביבה, חברה וממשל תאגידי). לכל חברה יש סיכונים ייחודיים הנובעים מתחום עיסוקה. ציינו מהם וכיצד הם מנוהלים כמו גם מה ההשפעה של ניהול זה. כלומר אין להישאר רק ברמה התיאורטית אלא גם לקחת את הדיווח לרמה המעשית, וכאן קיימתתת ציפייה ברורה למדדי ביצועים (KPI) שהחברה כבר משתמשת בהם על בסיס פרקטיקות מקובלות.
4. קיים דגש מיוחד על 4 נושאים עיקריים – מלבד הנושאים הסביבתיים והחברתיים הרגילים. הנציבות רואה לנגד עיניה ארבעה נושאים מהותיים: זכויות אדם, מאבק בשחיתות ושוחד, שרשרת אספקה ו-Conflict minerals. כאן על כל תאגיד לבדוק את ההשפעה הקיימת או האפשרית על נושאים אלו. כלומר יש כאןןן הרחבה של גבולות האחריות וכמובן לא פחות חשוב כיצד מטפלים בכך.
אז נכון, המודעות כאן בישראל עדיין נמוכה, אבל יש עוד זמן וכדאי להיערך, שכן בסופו של יום במכרז הבא או זה שאחריו, יישאלו שאלות חדשות שיספקו הזדמנות לאחד וכאב ראש לאחר.
—
הכותב, אמיר אדר, היינו מיסד 'קיימא מחקרים', מחקר ואנליזת קיימות בתאגידים וחבר בועדה המייעצת לפורום היושרה העסקי
תמכו בנו
הצטרפו אלינו
