ישראל הגיעה למקום 28 מתוך 176 מדינות, לאחר ששיפרה את הדירוג שלה בשתי נקודות. לפסגת הדירוג הגיעו דנמרק וניו זילנד, שבהן רמת השחיתות היא הנמוכה ביותר.
ליאור דטל קורין דגניעל אף שיפור קל במצבה ישראל נותרה אחת המדינות המושחתות מבין המדינות המפותחות, כך עולה ממדד תפישת השחיתות הבינלאומי של ארגון שקיפות בינלאומית (ti) המתפרסם היום (ד').
ישראל דורגה ב-2016 במקום ה-28 בהשוואה למקום ה-32 בשנה הקודמת (בראש הדירוג ניצבות המדינות שנתפשות כנקיות ביותר משחיתות), והציון שלה עלה במעט – מ-61 ב-2015 ל-64. למרות זאת, ישראל נתפשת כמושחתת יותר מצ׳ילה, איחוד האמירויות, ואורגוואי – שנתפשות בעולם כמדינות פחות מושחתות מאשר ישראל.
הדירוג של ישראל ל-2016 נקבע לפני ההחלטה לפתוח בחקירות ובבדיקות על החשדות לשחיתות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו בפרשות השונות.
מדד השחיתות המתפרסם השנה שם דגש על הקשר שבין שחיתות שלטונית לאי השוווין בחברה. ישראל היא גם אחת המדינות בעלת הפערים הגבוהים ביותר מבין מדינות OECD – ובארגון מסבירים כי שחיתות במגזר הציבורי מובילה לחלוקת משאבים לא הוגנת ולפערים בחברה.
המדינות המושחתות בעולם
המדד קובע כי סומליה, דרום סודן, צפון קוריאה וסוריה הן המדינות המושחתות ביותר בעולם. שמונה מתוך המדינות בעשירייה הפותחת הן אירופיות: דנמרק וניו זילנד הגיעו למקום הראשון, עם 90 נקודות, פינלנד, שוודיה ושווייץ אחריהן. נורווגיה במקום שישי עם 85 נקודות, ואחריה סינגפור עם 84 נקודות. הולנד, קנדה וגרמניה סוגרות את העשירייה.
ארה"ב הגיעה למקום ה-18, ומעל ישראל נמצאות גם איחוד האמירויות וצ'ילה (ביחד במקום 24), אורוגוואי (מקום 21) ויפן (מקום 20). רוסיה ואוקראינה הגיעו שתיהן למקום 131.
המדד של הארגון המתפרסם מאז אמצע שנות ה-90 ובוחן את מידת השחיתות השלטונית ושל המגזר הציבורי בכל מדינה על סמך 13 בסיסי נתונים של 12 גופי מחקר הפועלים ברחבי העולם, כולל של הבנק העולמי ושל הפורום הכלכלי העולמי.
מבין מדינות OECD, ישראל מדורגת במקום ה-22 מתוך 35 מדינות. רק 13 מדינות החברות בארגון מדורגות כמושחתות יותר מישראל, ובהן טורקיה, מקסיקו, יוון, דרום קוריאה, לטביה, סלובניה, פורטוגל, פולין וספרד.
בדירוג הנוכחי מצבה של ישראל הוא הטוב ביותר בעשור האחרון. עם זאת, בעבר הרחוק יותר מצב המדינה היה טוב בהרבה, והיא לא נחשבה מושחתת לפי גופים בינלאומיים, כפי שהיא כיום.
ב-1996, הציון של ישראל במדד השחיתות היה 77, כשהציון האפשרי הגבוה ביותר הוא 100, אז היא דורגה במקום ה-14 לצד המדינות הנקיות ביותר משחיתות. בשנה שלאחר מכן, הציון של ישראל הגיע לשיא – 78 – אך מאז מצבה התחיל להידרדר.
ב-2003 הציון של ישראל במדד השחיתות ירד ל-70, ב-2006, לאחר כהונת הממשלה בראשות אריאל שרון ותחילת כהונת ממשלת אולמרט, הוא הידרדר ל-59, וב-2011, בתקופת כהונתו של נתניהו, הציון הידרדר לשפל של 58 – הציון הנמוך ביותר שקיבלה ישראל מאז שהחלו המדידות. מאז מצבה התחיל להשתפר בהדרגה.
מנכ"לית שקיפות בינלאומית ישראל, יפעת זמיר: "ישראל עברה שנה קשה, מבחינת חשיפת פרשות שחיתות רבות, בעיקר במגזר העסקי – אך לא רק: נוחי דנקנר, בני שטיינמנץ, פישמן, חברות גדולות כמו טבע שנאלצות לשלם קנסות גבוהים וגם החקירות של ראש הממשלה. כל אלה מורידים את אמון הציבור במערכת ושוחקים את היכולת האזרחית להשפיע על המציאות.
קשר הדוק בין שחיתות לאי-שוויון
לפי ניתוח של טראנפרנסי אינטרנשיונל, תוצאות הדו"ח ל-2016 מדגישות את הקשר ההדוק בין שחיתות לאי-שוויון – שתי מגמות שמזינות אחת את השנייה ויוצרות מעגל קסמים של שחיתות, חלוקה לא שוויונית של כוח ושל עושר.
לפי הארגון, השילוב בין שחיתות ואי-שוויון מזין גם את הפופוליזם. כאשר פוליטיקאים מסורתיים נכשלים בהתמודדות עם שחיתות, אנשים הופכים ציניים, נכתב בדו"ח, ופונים למנהיגים פופוליסטים שמבטיחים לשבור את מעגל השחיתות והפריבילגיות – אבל סביר להניח כי רק יגבירו את המצוקה.
יו"ר טראנפרנסי אינטרנשיונל, חוזה אוגז, אמר כי "ביותר מדי מדינות, אנשים מנועים מהצרכים הבסיסיים ביותר והולכים לישון רעבים מדי לילה בגלל שחיתות, בעוד שתאבי הכוח והמושחתים נהנים מסגנון חיים בזבזני ופטורים מעונש".