שקיפות בינ"ל ישראל - שבי"ל
דלג על בר עליון
בר עליון
התנהגות לא-נאותה בארגונים: סקר עמדות עובדים 2003-2001

 

בארגונים רבים בארץ ובעולם, עובדים נוטים "לנצל" את מקום העבודה ואת האמצעים העומדים לרשותם במסגרת עבודתם, כדי לקדם עניינים או אינטרסים פרטיים שלהם (מילת המפתח הישראלית לכך היא: "סידורים"). דברים אלה משתקפים בהתנהגויות שנחשבות בדרך כלל "לא נאותות" ואפילו לא אתיות, במקום העבודה. אלה הן התנהגויות, שאינן נכללות במסגרת הציפיות של הארגון מחבריו, אינן נכללות בהגדרות עבודתם, ואינן מקבלות לגיטימציה מהארגון. יתרה מזו, הן לעתים מנוגדות לציפיות הארגון מהעובד ואף עשויות לגרור סנקציה שלילית מטעם הארגון. התנהגויות אלו יכולות לכלול מעשים, שעובדים רבים, ולעיתים אף הארגונים עצמם, הסכינו להתייחס אליהם כאל "קלי- ערך", לא משמעותיים, ולא ראויים לתשומת לב רבה – כמעט בגדר "זכות" של העובד (למשל, לשוחח שיחות טלפון פרטיות ממקום העבודה, לעשות "סידורים" בזמן העבודה, ושימוש לצרכים פרטיים ברכוש וציוד העבודה – כמו גלישה במחשב, צילומי מסמכים, ועוד). אולם, ההתנהגויות הלא-נאותות יכולות לכלול גם התנהגויות "חמורות" יותר, כגון: היעדרות ללא רשות או דיווח בזמן העבודה, "לקיחת" ציוד ומכשירים ממקום העבודה, דיווח שקרי על שעות עבודה ואף הונאה וזיוף. כל אלה מהווים מעמסה על הארגון, אם בעלויות ישירות ואם בעלויות זמן עבודה מבוזבז, ובכך פוגעים, ברמה זו או אחרת בתפקודו.

אחת התופעות ה"חדשות" הבולטות, למשל, שזכתה לתשומת לב רבה יחסית בארה"ב, היא שימוש במחשב לגלישה באינטרנט שלא לצורכי העבודה[1]. תופעת הגלישה באינטרנט ממקום העבודה לא רק פוגעת בתפקודו ובפריון של העובד, אלא שהוא כאמור "גונב" זמן ולכן – כסף - מהמעסיק. יתרה מזו, הגלישה הופכת לבלתי-אתית ביותר כאשר עובדים גולשים לאתרים פורנוגראפיים, דבר שבעקיפין יכול גם להשפיע על התייחסותם לעמיתיהם בעבודה (למשל, הטרדה מינית). לאחרונה, חברת "זירוקס" פיטרה 40 מעובדיה על כי גלשו, בזמן העבודה, לאתרים פורנוגראפיים, בניגוד לקוד האתי של החברה. בחברת "סיטיגרופ" פוטרו מנהלים על שהשאירו חומר פורנוגראפי מתנוסס על מסכי המחשב שלהם, כשיצאו לצהריים, ועובדות אחרות, שראו זאת, נפגעו מכך והתלוננו כי בכך הוטרדו מינית. במספר ארגונים אף נמצא כי עובדים הגיעו בשעות הלילה ובסופי שבוע על מנת לגלוש לאתרים פורנוגראפיים, בעוד הארגון משלם להם על כך שעות נוספות, כאילו עבדו.[2] גם בבריטניה ידוע על לא מעט עובדים שפוטרו מעבודתם בשל גלישה באתרים פורנוגראפיים. בדיווח עיתונאי רואים, למשל, כי זה לא מכבר פוטרו שלושה עובדים בחברת "רולס-רויס" לאחר שהורידו חומר פורנוגראפי מהאינטרנט. בריטיש-טלקום פיטרה 200 עובדים בתקופה של שנה וחצי עקב גלישה באתרים פורנוגראפיים, וחברת אורנג' פיטרה יותר מ- 20 עובדים מאותה סיבה[3]. גם ההנהלה הבכירה אינה חסינה בעניין זה: ב"בנק אוף אירלנד" נשיא הבנק התפטר מתפקידו לאחר שהתברר כי גלש לאתרים פורנוגראפיים בשעות העבודה, בניגוד להוראות.

יהיה זה בגדר תמימות להניח כי דברים כאלה אינם מתרחשים גם בארץ.

התפוצצות בועת ההיי-טק, קריסתם של ארגונים רבים, וגלי פיטורים באחרים, בצירוף גורמים כלכליים ופוליטיים נוספים, הביאו את המשק הישראלי למיתון עמוק, עליה באבטלה, צמצום בפעילות והתערערותם של ארגונים רבים במשק. אלה גררו בעקבותיהם חששות אצל עובדים רבים לגבי עתיד תעסוקתם. יש הטוענים כי שינויים אלה השפיעו על שינויים במוסר העבודה של עובדים רבים במשק, עקב חששם מפני פיטורין. סביר להניח כי השינוי במוסר העבודה, משתקף גם ביחסם של עובדים אל מקום העבודה במונחים של מחויבות רבה יותר, זהירות מפני שימוש לרעה במשאבי הארגון וניצולו, על מנת שלא לתת עילה לפיטורין, כוונתנו הייתה לבדוק דבר זה.

אם אמנם משפיע המצב הכללי במשק והמשבר הכלכלי-תעסוקתי בו על התנהגות "זהירה" יותר של עובדים במקום עבודתם, כך שלא יעוררו עילה לפיטוריהם, אפשר לשער שהדבר ישתקף גם בצמצום היקף ההתנהגויות הלא-אתיות מצד חברי הארגון, הן כלפי הארגון עצמו והן כלפי מועסקים אחרים בו.

מטרת המחקר כאן היא לבחון את שכיחותן של התנהגויות לא-אתיות ולא-נאותות מסוגים שונים, בקרב עובדים בארגונים בארץ ולעמוד על אופיין. מאחר ובידינו נתונים להשוואה ממחקר קודם על התנהגויות לא-אתיות, שנערך לפני כשנתיים, הכוונה כאן היא גם לבחון מה המצב עתה וגם לראות האם חלה ירידה בהתנהגות לא-נאותה בארגונים בישראל, בשנתיים האחרונות. כמו כן, נבחן האם העובדים עצמם קושרים בין התנהגויות אלה לבין משתנים כגון המצב הכלכלי, תפיסת יציבות/אי-יציבות הארגון בו הם עובדים, סוגי תעסוקות ועוד.

לשם כך, נבחרו למחקר מגוון התנהגויות לא-אתיות ולא-נאותות, חלקן "קלות-ערך" וחלקן חמורות, הנוגעות ביחס העובד לעבודתו, למקום העבודה, לאנשים אחרים במקום העבודה, וכן לרכוש הארגון. מאחר ולא סביר לצפות שאנשים "יפלילו" את עצמם וידווחו על התנהגות לא אתית ולא ראויה של עצמם, הגישה כאן הייתה לבקש מהמשיבים להעריך, למיטב ידיעתם, כמה נפוצות במקום העבודה שלהם ההתנהגויות הנחקרות (פירוט הגישה בפרק: "שיטת המחקר").

סיכום ממצאי המחקר אכן מראים כי בתקופה של 2001-2003 המאופיינת במשבר כלכלי, גלי פיטורין ואבטלה גבוהה, חלה ירידה משמעותית בהיקף ההתנהגות הלא נאותה בארגונים, בייחוד בכל הקשור בניצול מקום העבודה ומשאביו לשימושים פרטיים. לפיכך, אפשר להסיק שהשינוי 'במוסר העבודה' הוא תוצאה של חששם של העובדים ממתן עילה לפיטורין עקב השימוש הלא-נאות במשאבי הארגון. כלומר, כנראה שאין כאן שינוי אמיתי במוסר ובערכים האתיים של העובדים בישראל, אלא שינוי התנהגות הנובע מחשש.

אפשר כמובן לטעון גם כי במשך השנתיים הללו העובדים בישראל התחנכו ולמדו להתנהג בצורה ראויה יותר, ובכבוד רב יותר למקום העבודה ומשאביו. השינוי המועט – אם בכלל – שחל בחלק מההתנהגויות הכרוכות בפגיעה באחרים, למרבה הצער, אינו מעיד על מערכת מוסרית טובה יותר. הלוקחים את הסיכון שכרוך בנטילת טובות הנאה, ממשיכים לעשות כך, ובהטרדה על בסיס עדתי ומיני לא חלו שינויים מהותיים ומשמעותיים בתקופה זו. חינוך ושיפור אתי-ערכי היו צריכים למצוא את ביטויים גם בהתנהגויות אלה, אם אכן השינוי היה אתי-מוסרי.

מובן שתשובה ברורה יותר לשאלה זו נתן יהיה לקבל רק על ידי המשך המחקר בעתיד תוך בחינה של השינויים שיחולו – עליה או ירידה בהתנהגות הלא ראויה – עם השתפרות המצב הכלכלי והיחלצות מהמשבר. מחקר כזה מן הראוי יהי לעשות שוב בעוד שנתיים.

  המאמר המלא
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט  אתרי סחר ואפליקציות עסקיות באינטרנט
עבור לתוכן העמוד