סחיטה מינית – היא סוג של שחיתות מגדרית, המתרחשת הן במדינות מפותחות והן במדינות מתפתחות. סחיטה מינית כוללת ילדים ומבוגרים כאחד, בראש ובראשונה היא משפיעה על בני אדם פגיעים דוגמת מהגרים ללא תעודות מעבר בבואם לחצות גבול, אך היא אינה פוסחת על אף מגזר לרבות אנשי מקצוע מכל המעמדות. היא פוגעת בעיקר בנשים, אך גם בגברים ובטרנסג'נדרים. זה יכול לקרות לכל אחד, אך במיוחד לאנשים החלשים ביותר בשרשרת הכוח. סחיטה מינית מתרחשת כאשר אנשים מנוצלים מינית על ידי אנשים בעמדת כוח. סחיטה מינית מתרחשת כאשר אנשים נאלצים לשלם שוחד במעשים מיניים ולא בכסף, מדובר בסוג של שחיתות בלתי נראית, לכאורה, אך נפוצה מאד. עד לא מזמן לא דובר עליה והיא לא הוכרה כתופעה מובחנת על ידי מומחים וקובעי מדיניות נגד שחיתות.
דוח זה מעריך את מצב הידע על הקשרים בין שחיתות לסחיטה מינית. המאמר מציג ראיות לשכיחות הסחיטה והמסגרות החוקיות הקיימות להתייחסות אליה. בנוסף מציג מאמר חשוב זה, המלצות כיצד להתמודד עם התופעה, שכן הממצאים מציירים תמונה מטרידה במיוחד.
בהיעדר שם, הסחיטה נותרה ברובה בלתי נראית, ומעט פרויקטים, חוקים או אסטרטגיות מחקר פותחו כדי לטפל בכך. ישנם חסמים לדיווח על סחיטה מסוג זה וקבלת טיפול אפקטיבי, דבר שתרם מאד להישארותה בצל האמת הנוראה, וכך שמרה התופעה על פרופיל נמוך. כתוצאה מכך החוקרים לא הצליחו לשאול את הקורבנות את "השאלות הנכונות" כדי להבין כראוי את תופעת הסחיטה המינית. מערכות סטטיסטיות חסרות את הקטגוריות המתאימות לרישום המקרים המועטים שמגיעים לבית המשפט כך התלונות טופלו בצורה לא טובה, והתוצאה היא שהצדק נשלל במידה רבה מהקורבנות.
באמריקה הלטינית, הקריביים, המזרח התיכון וצפון אפריקה – אחד מכל חמישה בני אדם, חווה או מכיר מישהו שחווה סחיטה מינית בבואם לקבל שירותים ממשלתיים לרבות משרדי הבריאות או החינוך. בזימבבואה 57% מהנשים היו צריכות להציע טובות הנאה מיניות בתמורה למשרות, טיפול רפואי ואפילו כשחיפשו שיבוץ בבתי ספר לילדיהם. אנשים רבים אשר סובלים מסחיטה מינית נמנעים מלדווח על כך בשל הסטיגמה החברתית, הבושה והפחד מלהיות מותקפים או מפוטרים מעבודתם עקב התלונה. אלו אשר מנסים לדווח בכל זאת, נתקלים בקושי במציאת שירותי דיווח בטוחים, חסויים ורגישים למגדר. לכן רבים מעדיפים לעזוב את העבודה שלהם אפילו אם השכר טוב. חסרה תמיכה פיזית ופסיכולוגית לקורבנות, כמו גם עצות לגבי הסיכונים המשפטיים והעלות הכספית בדיווח על הסחיטה המינית.
מה ניתן לעשות? על מנת להביא צדק לקורבנות, על הממשלות והמדינות לפתח הגדרה משפטית ומסגרת לתופעת הסחיטה המינית. המסגרות המשפטיות הקיימות מותירות צורות מסוימות של סחיטה מינית ללא כל התייחסות. יש להכשיר את השופטים והתובעים שיהיו מודעים לנושא וכיצד יש להעמיד את התוקפים לדין. בנוסף, יש לעודד את הקורבנות להתלונן, להגיע לדיונים המשפטיים ולקבל פיצוי. הממשלות צריכות לפתוח בקמפיינים פומביים להעלאת המודעות לנושא ומה ניתן לעשות כאשר אנו נתקלים בתופעה נפסלת זו של סחיטה מינית. בנוסף יש לספק מנגנוני דיווח בטוחים, חסויים ורגישים מתאימים למגדר ולגיל הקורבנות. יש לספק לקורבנות יעוץ פסיכולוגי ויעוץ משפטי. זאת ועוד, על הממשלות להגן על הקורבנות במקרים של סחיטה שהתקבל תגמול בעבורו, על מנת שלא יועמדו לדין כנותני שוחד. כמו כן, יש לעשות עוד בכל הנוגע לאיסוף נתונים וסטטיסטיקה אודות היקף התופעה ולבצע יותר מחקרים בנושא.
תורגם ותומצת ע"י: סיון וובר וקשת ממן – מלגאיות שבי"ל מאקדמית תל אביב – יפו.
תמכו בנו
הצטרפו אלינו
