בצל החשדות המיוחסים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, והחשדות נגד יו"ר הקואליציה דוד ביטן, שר הרווחה חיים כץ, שר הפנים אריה דרעי ובכירים לשעבר בישראל ביתנו, מידרדרת ישראל ארבעה מקומות במדד השחיתות הבינלאומי.

הירידה בדירוג של ישראל במדד של ארגון שקיפות בינלאומית (TI), המתפרסם מדי שנה, פוגעת בתדמיתה ומציבה אותה כאחת ממדינות המערב המושחתות ביותר. הנתונים לדירוג נאספו עוד לפני פרסום המלצות המשטרה בתיקים 1000 ו–2000, ולפני הפרסום תיקי החקירה והמעצרים בפרשת 1270 ופרשת 4000, וייתכן שהציון היה נמוך עוד יותר אילו היה מושפע מהגילויים בפרשות.

לפי המדד שהתפרסם היום (ד') הידרדרה ישראל ארבעה מקומות, למקום 32 מבין 180 מדינות — אחרי רוב המדינות החברות ב–OECD. הציון שניתן לישראל היה 62. מקומה של ישראל במדד הידרדר השנה לאחר שבשנים האחרונות חל שיפור. הציון הנמוך ביותר שקיבלה ישראל במדד השחיתות היה ב–2006, לאחר כהונת הממשלה בראשות אריאל שרון ועם תחילת כהונת ממשלת אולמרט. הציון שהתקבל אז במדד היה 59 ואחריו הציון עלה במעט, עד שהגיע לשפל נוסף ב–2011, אז הציון היה 58.

ד"ר דורון נבות, ראש התוכנית ללימודי דמוקרטיה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, טוען כי מיקומה של ישראל במדד עלול להטעות — ובפועל המצב במערכת הפוליטית בישראל חמור בהרבה. "המדד הזה הוא אולי המדד האחרון שמציג את ישראל בצורה מאוזנת וחיובית יחסית. בחיים הציבוריים בישראל ובפוליטיקה הישראלית יש המון שחיתות, אך המערכות השלטוניות עדיין מצליחות לתפקד. ברוב המדינות יש פחות שחיתות, אך המערכות השלטוניות פחות תקינות. כשמתחשבים בשני הגורמים האלה מתקבלים ציון סביר, אך מאחוריו מסתתרת דרמה של ממש".

לפי המדד, המדינה הכי פחות מושחתת בעולם היא ניו זילנד. במקום השני דנמרק, ואת המקום השלישי חולקות פינלנד, נורווגיה ושווייץ. עוד בעשירייה הראשונה: סינגפור, שוודיה, קנדה, לוקסמבורג, הולנד ובריטניה. את המקומות האחרונים תופסות סוריה, דרום סודן וסומליה.

מדד השחיתות של TI מדרג את תפישת השחיתות במגזר הציבורי של 180 מדינות בכל העולם לפי 13 מקורות מידע מ–12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי־תלויים בקביעת המתודולוגיה ונושאי המחקר שבהם בחרו. המחקרים מבוססים בין היתר על סקרים וחוות דעת של מומחים בתחומי משילות, החברה האזרחית, כלכלה ומינהל עסקים, לצד סקר נוסף שנערך בקרב אנשי עסקים. בישראל מתפרסם המדד באמצעות עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל" שהיא עמותה בת של ארגון TI העולמי.

לפי כותבי הדו"ח, יותר משני שלישים מהמדינות במדד השנה קיבלו ציון הנמוך מ–50 נקודות — מה שמעיד כי יותר מ–6 מיליארד בני אדם בעולם חיים במדינות מושחתות. הם הוסיפו כי גם מדינות שנתפשות כפחות מושחתות סובלות עדיין מקבלת החלטות לא־שקופה, התנהלויות פיננסיות לא־חוקיות או אכיפת חוק חלשה. "הממשלות צריכות לעשות יותר כדי לשרת את אזרחיהן, להפוך את החברה האזרחית למעורבת, לתמוך בחופש העיתונות, להגן על אקטיביסטים ועיתונאים ולהבטיח שקיפות ואחריות במגזר הציבורי והפרטי", נכתב בדו"ח.

במדד ניתן השנה דגש מיוחד לקשר שבין שחיתות לחופש הביטוי. "חופש הביטוי חיוני לחשיפת שחיתויות והעוולות שהן גורמות", כתבו אנשי TI. הם ציינו כי המדינות המובילות במדד, שבהן יש רמה נמוכה יותר של שחיתות, עושות מאמצים גדולים יותר להגן על זכויותיהם של עיתונאים ואקטיביסטים, ואילו במדינות שממוקמות נמוך יותר מושתקים קולותיהם של האזרחים ושל התקשורת. "כשחופש הביטוי מוגבל, יש סבירות גבוהה יותר ששחיתות תתנהל ללא הפרעה", נכתב בדו"ח.

השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל ועו"ד חלי עולמי, מנכ"לית העמותה מסרו היום: "ארגון TI העולמי נמצא בקשר מתמיד ובהידברות שוטפת עם סניפיו במדינות השונות. המסר אותו מבקש הארגון העולמי להנחיל הוא: " A WORLD WITHOUT CORRUPTION – עולם ללא שחיתות" ולאורו מתפרסם מדד תפיסת השחיתות העולמי מדי שנה, בעת ובעונה אחת, במדינות העולם. מדד ה – CPI מהוה אבן בוחן לתפישות השחיתות במגזר הציבורי ובקרב נבחרי ציבור. עם זאת, אין בו כדי לקבוע כי המדינה על כלל תושביה מושחתת. במסגרת זו של המדד, נמצאת תפישת השחיתות במדינת ישראל כפי שהיא נתפסת על ידי מומחים ואנשי עסקים במקורות המידע ומכוני המחקר, בבחינה של אמות מידה בינלאומיות.

"הפרסום בישראל של מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2017 נעשה על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, במהלך פעילותנו השוטפת להגברת השקיפות במגזר הציבורי והעסקי בישראל וכאמצעי להתמודדות בשחיתות. ברוח זו נדרשת מכולנו הקפדה על השקיפות, על היושרה ועל חובת האחריות האישית בהגנה על רשויות אכיפת החוק, על עצמאות מערכת המשפט ועל תקשורת חופשית, תוך חתירה מתמדת ובלתי מתפשרת לביעור השחיתות במגזר הציבורי במדינת ישראל."