בתוך ארבע שנים ישראל זינקה למקום הראשון במלחמה בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות

בתוך ארבע שנים ישראל זינקה למקום הראשון במלחמה בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות לפי ממצאי דו"ח 2018 של TI בדבר אכיפת האמנה נגד שוחד של ה-OECD הישג דרמטי לישראל במלחמה בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות.

הישג זה בא לידי ביטוי בדו"ח 2018 על שחיתות הייצוא העולמי Exporting 2018 Report Corruption הכולל בחינה מקיפה של אכיפת האמנה ב – 44 מדינות האחראיות על למעלה מ-80% מהיצוא העולמי. הדו"ח התפרסם הבוקר 12.9.2018 על ידי ארגון International Transparency – TI באמצעות עמותת שקיפות בינלאומית ישראל.
בדו"ח 2018 נמצא כי מבין 44 מדינות, ישראל זינקה אל הדירוג הגבוה ביותר בעוצמת האכיפה, בו נמצאות 7 מדינות בלבד ובהן ארצות הברית, גרמניה, אנגליה, איטליה, שוויץ ונורבגיה. הזינוק של ישראל עומד בניגוד למרבית מדינות העולם, שנמצאו נכשלות באכיפה ובענישה של תאגידים עסקיים בינלאומיים על שוחד במדינות זרות.
ישראל היא המדינה עם השיפור המרשים ביותר בדו"ח 2018 בעלייה לדירוג הגבוה של "אכיפה אקטיבית" (A) לאחר שבדו"ח 2015 הייתה בדירוג הנמוך של "אכיפה מועטה" או "אין אכיפה" . הדו"ח מציין, כי השיפור הדרמטי במיקומה של ישראל בדו"ח נובע מאכיפה משמעותית של רשויות החוק בישראל בשנים 2014-2017 .המאבק בשוחד של גורמים ציבוריים בעסקאות בינלאומיות והאכיפה במסגרתו מתבטאים בגידול משמעותי של מספר החקירות שנפתחו בשנים אלה נגד חברות ישראליות שביצעו מעשי שוחד במדינות זרות ובשני מקרים שנדונו והוכרעו בהצלחה בבתי-המשפט בארץ.
השיפור של ישראל במאבק בניסיונות שוחד של גורמים ציבוריים בעסקאות בינלאומיות והאכיפה במסגרתו, מרשים במיוחד לאור ממצאי הדו"ח לפיהם, למעלה ממחצית היצוא העולמי מתבצע על ידי מדינות הנכשלות באכיפה ובענישה על מתן שוחד במדינות זרות, ורוב היצואניות הגדולות בעולם נכשלות באכיפה ובענישה של תאגידים עסקיים בינלאומיים המשלמים שוחד בעסקאות מחוץ לגבולות מדינותיהם. ברזיל היא המדינה שביצעה את השיפור השני בטיבו, בעלייתה מהדירוג הנמוך ביותר "אכיפה מועטה"/"אין אכיפה" לדירוג השני בטיבו "אכיפה מתונה".
דו"ח השחיתות של היצוא העולמי 2018 – Report Corruption Exporting מבוצע על ידי הארגון העולמי International Transparency – TI .המידע הנוגע לישראל נאסף ונמסר ל- TI על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל, בשיתוף עם עו"ד ניב סיון מומחה בתחום שוחד בעסקאות בינלאומיות. משרדהמשפטים שיתף פעולה בתהליך ההכנה והבחינה של הדו"ח. דבר השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל :
"דו"ח השחיתות של היצוא העולמי 2018 – Report Corruption Exporting מבוצע על ידי הארגון העולמי International Transparency – TI הכולל 100 סניפים במדינות ברחבי העולם ופועל להנחלת מטרתו המוצהרת שהיא world a corruption without – עולם ללא שחיתות. בהיותנו סניף של TI אנו פועלים ברוח זו להנחלת השקיפות כאמצעי להתמודדות עם תופעות של שחיתות בישראל.
אנו גאים בהישגיה המשמעותיים של ישראל בהגברת האכיפה נגד שחיתות וצמצומה, הבאים לידי ביטוי בדו"ח 2018. עם התגברות הגלובליזציה והתרחבות הסחר הבינלאומי, העוסקים בפעילות מסחרית בינלאומית ניצבים בפני תנאי מסחר מורכבים וחשופים לתופעות של שוחד ושחיתות אשר יש בהן כדי לפגוע בשלטון החוק ולהביא לפגיעה בהתפתחות הכלכלית. לאור זאת נדרשות הרשויות המוסמכות והפעילים בסקטור העסקי, להקפיד על נורמות היסוד של שקיפות, יושרה ונטילת אחריות אישית, ועל כולנו יחדיו החובה לבסס את ההגנה על רשויות החוק ועצמאות מערכת המשפט בחתירה מתמדת לביעור תופעות של שחיתות בישראל".

הרחבה

לפי העולה מן הדו"ח, השיפור הדרמטי של ישראל בדו"ח 2018 נובע מאכיפה משמעותית של רשויות החוק בשנים 2017-2014 ,בגידול ניכר במספר החקירות שנפתחו בשנים אלה נגד חברות ישראליות שביצעו מעשי שוחד במדינות זרות, ובשני מקרים שנדונו והוכרעו בהצלחה בבתי- המשפט בארץ. כך, בסוף 2016 חויבה NIP Global בתשלום קנס של 2.1 מיליון דולר, לאחר שהודתה בשוחד של חצי מיליון דולר לעובד ציבור בכיר במשרד הפנים של לסוטו באפריקה. בינואר 2018 נחתם הסדר מותנה עם חברת טבע בנוגע לתשלומים לעובדי ציבור במדינות זרות. החברה קיבלה אחריות למעשיה ונקנסה בסכום של 75 מיליון שקלים. הפרסום הציבורי לו זכו שני המקרים הללו, היה תפקיד משמעותי בהמשך ההרתעה
של רשויות האכיפה כלפי החברות הישראליות הבינלאומיות. בנוסף נקטה ישראל צעדים חשובים להעלאת המודעות לשוחד במדינות זרות והחלה לחזק את תפקידם של המנגנונים למניעת העלמות מס והלבנת-הון במלחמתה נגד שוחד ושחיתות. בדו"ח שפורסם היום, הארגון העולמי International Transparency – TI דירג את המדינות באופן עצמאי ובלתי תלוי בהתאם לאמנה נגד שחיתות של ה-OECD משנת 1997 .האמנה דורשת מן המדינות החתומות עליה להעמיד לדין פלילי חברות עסקיות בינלאומיות המשלמות שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות היצוא, וכן לקבוע מנגנונים ואמצעי אכיפה לצמצום ומניעת התופעה. מיקומן של המדינות בדו"ח TI נקבע לאחר בחינת מומחים בינלאומיים על בסיס מידע נגיש מארבע השנים האחרונות שבין 2017-2014 .במסגרת זו נבחנה מידת האכיפה נגד שוחד המשולם בעסקאות של חברות עסקיות בינלאומיות במדינות זרות, תוך שנלקחו בחשבון מספר החקירות שנפתחו במדינה, מספר התיקים שנפתחו, כתבי אישום שהוגשו ותיקים שהסתיימו בהרשעה או בהטלת סנקציות וכל כיוצ"ב.
על בסיס המידע האמור שנאסף ועל-בסיס נתח השוק של כל מדינה מתוך היצוא העולמי, נקבעו בדו"ח ארבע קטגוריות למדידת עוצמת האכיפה בכל מדינה: "אכיפה אקטיבית" – בעוצמה הגבוהה ביותר, "אכיפה מתונה" – ברמה נמוכה יותר מהגבוהה, "אכיפה מוגבלת" ו"מעט אכיפה/אין אכיפה" – בעוצמה הנמוכה ביותר.
שלוש מדינות החתומות על האמנה לא נכללו בדו"ח בשל היצוא המזערי שלהן – לטביה, איסלנד וקוסטה ריקה. מנגד נוספו ארבע מדינות שאינן חתומות על האמנה: סין, סינגפור, הונג קונג, והודו שהן היצואניות הגדולות ביותר בעולם ומהוות ביחד כ- 35% מהיצוא העולמי.
מבין 44 המדינות שנבחנו בדו"ח 11 מדינות בלבד הגיעו לדירוגים הגבוהים ביותר של פעילות אכיפה "אקטיבית" או "מתונה" כנגד חברות בינלאומית שביצעו שוחד בחו"ל. ואלה הן:
אכיפה אקטיבית – הדירוג הגבוה ביותר – 7 מדינות המהוות 27% מהיצוא העולמי והן: ישראל, גרמניה, איטליה, נורבגיה, שווייץ, בריטניה וארה"ב;
אכיפה מתונה – הדירוג השני בטיבו – 4 מדינות מהוות כ-4% מהיצוא העולמי – והן: אוסטרליה, ברזיל, פורטוגל ושבדיה.
אכיפה מוגבלת: צרפת, הולנד, קנדה, אוסטריה, הונגריה, דרום אפריקה, צ'ילה, יוון, ארגנטינה, ניו זילנד, ליטא;
היעדר אכיפה: דרום קוריאה, הודו, ספרד, מקסיקו, רוסיה, בלגיה, אירלנד, פולין, תורכיה, דנמרק, צ'כיה, לוקסמבורג, סלובקיה, פינלנד, קולומביה, סלובניה,בולגריה ואסטוניה.
ארבע מדינות המהוות כ-7% מהיצוא העולמי – אוסטריה, קנדה, פינלנד ודרום קוריאה, ירדו בדירוג עוצמת האכיפה שלהן מאז הדו"ח הקודם, כאשר ההתדרדרות הגדולה ביותר קרתה בפינלנד.
33 מדינות המהוות כ-52% מהיצוא העולמי נמצאות בשתי הקטיגוריות הנמוכות ביותר בדירוג "אכיפה מוגבלת" או "אכיפה מועטה"/"אין אכיפה".
בדירוג הנמוך ביותר של "אכיפה מועטה או "אין אכיפה" נכללו: סין שהיא היצואנית הגבוהה ביותר בעולם כ-11% מהיצוא העולמי; סינגפור, הונג-קונג והודו.
מדינות אלה אינן חתומות על אמנת ה-OECD אולם הן שותפות לאמנת האו"ם כנגד שחיתות, הקוראת אף היא לאכיפה נגד שוחד במדינות זרות. ארגון TI העולמי ממליץ לארבע מדינות אלה להצטרף לאמנה נגד שחיתות של ה-OECD.
מידע כללי: אמנת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי OECD בדבר מלחמה בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות OECD Convention on Combating Bribery of Foreign Public Officials in Transactions Business International נחתמה ב-17 בדצמבר 1997 ונכנסה לתוקף ב-15 בפברואר 1999  האמנה נכנסה לתוקף בישראל ב-10 במאי 2009 .כדי להתאים את מערכת החקיקה בישראל לדרישות האמנה, הוסף לחוק העונשין סעיף 291א הקובע כי הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו זהה לנותן שוחד לעובד ציבור בישראל.
מטרתה של האמנה נגד שוחד היא הפחתת השחיתות במדינות מתפתחות על ידי קידום נקיטה בצעדי ענישה נגד נותני שוחד במהלך ביצוע עסקאות בינלאומיות על ידי חברות עסקיות היושבות במדינות החברות בארגון. מטרת האמנה היא לפתח אווירה הוגנת ושוויונית של עסקים בינלאומיים.
התפיסה העומדת בבסיס המחויבות של המדינות השונות למאבק בשחיתות בכלל ובמתן שוחד לעובד ציבור זר בפרט היא כי השחיתות והשוחד הן תופעות חוצות גבולות החותרות תחת הממשל התקין והפיתוח הכלכלי ומעוותות את תנאי התחרות בשוק הבינלאומי. לפיכך יש צורך בנקיטת גישה מקיפה ורב-תחומית על מנת למנוע תופעות אלו ולהיאבק בהן ביעילות, תוך שיתוף פעולה בינלאומי .
עם התגברות הגלובליזציה והתרחבות הסחר הבינלאומי אלו העוסקים בפעילות מסחרית בינלאומית ניצבים בפני תנאי מסחר מורכבים וחשופים לתופעות של שוחד ושחיתות . מעשי שחיתות ושוחד מהווים איום על מוסדות דמוקרטיים, יש בהם כדי לפגוע בשלטון החוק ולהביא לפגיעה בהתפתחות הכלכלית.