נילי ארד: "כשיש לך אחריות, זה לא הזמן להיות אמא תרזה" (כלכליסט, דצמבר 2017)

אמא נתנה לי שם / קצר / בעל שתי הברות / וכשקראה בשמי / הוסיפה / סיומת בעלת ניגון רוסי. // עכשיו אמא איננה / ושמי התייתם / מן הסיומת בעלת הניגון הרוסי. // כשהרוח נחה עליי / אני מוצאת בת קול / בקולי / וקוראת לעצמי בשמי / עם הסיומת בעלת הניגון הרוסי".

נילינ'קה, גיבורת השיר, היא נילי ארד, אחת הנשים המסקרנות בעולם השיפוט: לא רק בגלל מסלול הקריירה שעשתה – מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות, מנכ"לית משרד המשפטים ונשיאת בית הדין לעבודה – אלא גם כיוון שאשתקד, אחרי שנים של כתיבה משפטית, היא עברה לכתיבת שירה ופרסמה את "על גב הנמר", ספר אישי וחושפני מאוד. "היו מי שהתקשרו אליי בסערת רגשות כי דברים נגעו בהם", היא מספרת. "יש שם שירים שלוקחים אחורה לילדות, יש שירים על שנת החיים האחרונה של אמי, שנפטרה ב־2014, בדיוק שנה אחרי שעזבתי את השיפוט. היינו קרובות מאוד כל החיים, ומאז שנפטרה, פתאום אין מי שקורא לי נילינ’קה. היא הנחילה לי תחושה שמה שלא קורה, היא מאמינה בי וניצבת מאחוריי עד אין קץ, ואהבה ללא תנאי היא דבר שמכה שורשים: הרוח מעיפה אותך פעם ככה ופעם ככה, אבל אם מישהו אהב אותך ללא תנאי, את נטועה עמוק באדמה.