האם ישראל מדינה מושחתת או מדינה שיש בה שחיתות

מדד השחיתות העולמי 2020 CPI

ישראל מדשדשת במקום עם הציון הנמוך 60 מתוך 100

ישראל עם הציון "מספיק" במדד השחיתות. לאחר שלוש שנות הידרדרות, ישראל נמצאת 9 מקומות בלבד מעל 'הקו האדום' של המדינות המושחתות. מעל ישראל- איחוד האמירויות הערביות, קטאר, צ'ילה, ואסטוניה. מובילות בראש דנמרק וניו זילנד. עוד מהמדד:  השחיתות ברחבי העולם פוגעת בהתמודדות עם הקורונה ופוגעת בדמוקרטיה.

היום (חמישי, 28.1.2021) מתפרסם ברחבי העולם מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2020  CPI 2020 Corruption Perceptions Index  מטעם ארגון השקיפות הבינלאומי Transparency International – TI. המדד השנתי מתפרסם בישראל על-ידי עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל" שהיא אחת מבין 100 הסניפים של הארגון העולמי TI. המדד המתקיים החל משנת 1995 נחשב לכלי הנפוץ בעולם בהערכת תפישת היקפי השחיתות בסקטור הציבורי במדינות השונות ומשמש כלי אפקטיבי המאפשר לחברות וארגונים לקבל תמונת מצב לגבי מדינות בנוגע לעשיית עסקים נוכח תפישת השחיתות בהתנהלותן.

לפי ממצאי המדד, לאחר מגמת ירידה מדאיגה בת שלוש שנים, ישראל מדורגת זו השנה השנייה ברציפות עם הציון הנמוך של 60 מן הציון המקסימלי 100, כשהיא מדשדשת במקום ה-35 מבין 180 מדינות. כך, במדד 2016 ישראל קיבלה את הציון 64 דורגה במקום ה-28. במדד 2017 קיבלה ישראל ציון 62 וירדה בדירוג למקום ה-32. במדד 2018 נמשכה הירידה של ישראל לציון 61 ולמקום 34, ובשנת 2019 הוסיף הציון וירד ל – 60 ולמקום ה-35 בדומה לציון ולמיקום  במדד 2020.

הציון 60 – "מספיק" שקיבלה ישראל במדד 2020, נמצא במרחק של תשעה מקומות בלבד  מציון 50 "בלתי מספיק" שהוא "הקו האדום", אשר מממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפשות כמושחתות.  

בין המדינות שקיבלו במדד 2020 ציונים גבוהים מישראל נמצאות: איחוד האמירויות הערביות  עם הציון 71 במקום ה-21; אסטוניה  עם הציון 75 במקום ה-17; צ'ילה, עם הציון 67 במקום ה-25; וקטאר עם הציון 63 במקום ה-30.

ביחס למדינות ה-OECD נמצאת ישראל במקום ה-25 מבין 37 המדינות החברות בארגון. בין המדינות הנמצאות עם  ישראל בשליש התחתון ב -OECD :  סלובניה, פולין, איטליה, טורקיה, יוון והונגריה.

השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל, מציינת את דרישת השקיפות כאמצעי להתמודדות עם פגעי הקורונה ועם התערערות יסודות הדמוקרטיה בישראל.

"מקומה הנמוך של ישראל במדד השחיתות, חמור במיוחד בשנת 2020 בה הקורונה משתוללת בקרבנו. היעדר שקיפות בפעילות הממשלה ושלוחיה הוא המפגע הראשוני הגורר בעקבותיו חוסר אמון והיעדר שיתוף פעולה הנדרש מן הציבור בהתמודדות עם המשבר הבריאותי והכלכלי החמור בתולדות המדינה. כל זאת, תוך שאנו עדים לפגיעה ביסודות הדמוקרטיה, בנסיבות בהן מנהיגים נחשדים בפלילים, באווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף במערכת המשפט ובתקשורת הנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות." (ראו מטה מלוא תוכן דברי השופטת (בדימוס) נילי ארד)

ככלל, ממצאי מדד 2020  מדאיגים מאד ומציירים תמונה עגומה של מצב השחיתות ברחבי העולם. לפי שהוברר, בעשור האחרון מרבית המדינות לא עשו מאמצים כלשהם להתמודדות עם השחיתות. למעלה   משני שליש מהמדינות הנסקרות נמצאות בשולי ה"קו האדום"– שהוא הציון 50 ומתחתיו ממצא המצביע על תפישתן כמדינות כמושחתות. כתוצאה מכך הציון הממוצע לכלל המדינות שנבדקו ירוד ביותר ועומד על 43 שהוא ברף המדינות המושחתות. יתירה מזו, הניתוח הכולל של המדד מצביע על כך כי השחיתות ברחבי העולם מוסיפה ופוגעת בהתמודדות עם מגפת הקורונה ותורמת להתמשכות המשבר של פגיעה בדמוקרטיה.

עוד עולה מן המדד כי מגמת הירידה במיקומה של ארה"ב נמשכת – בשנת 2017 קיבלה את הציון 75 במקום ה-16. בשנת 2018 קיבלה ציון 71 במקום ה-22; בשנת 2019 ירד הציון  ל-69 ולמקום 23; ובשנת 2020 ירד הציון ל- 67 ולמקום 25 במדד.

בדומה למדד 2019 גם במדד 2020 אין בנמצא מדינה שקיבלה את הציון הגבוה המירבי של 100. במקום הראשון מדורגות דנמרק וניו-זילנד זו השנה השנייה ברציפות עם הציון 88, לעומת ציון 87 בשנה שעברה. אחריהן  מדורגות פינלנד, סינגפור, שוודיה ושוויץ עם הציון 85, נורבגיה עם הציון  84, הולנד עם הציון  82, גרמניה ולוקסמבורג עם הציון  80.

במקומות האחרונים במדד נמצאות דרום סודן וסומליה עם הציון הנמוך ביותר-12 אחרי סוריה עם הציון  14, ותימן וונצואלה עם הציון 15.

נתונים מעניינים נוספים הקשורים במדד:

בשונה מתופעות שחיתות נסתרות מעין, תפישת השחיתות ניתנת למדידה אובייקטיבית של רמת השחיתות כפי שהיא נתפשת על ידי מומחים במכוני מחקר בהסתמך על מידע שנאסף על ידם, בהיבטים המייחדים שחיתות במגזר הציבורי.

מדד 2020 מדרג 180 מדינות ברחבי העולם לגביהן נקבעו ציון ומיקום המבטאים את תפישת השחיתות במגזר הציבורי. בשנה זו ניתן דגש מיוחד על הקושי בהתמודדותן של ממשלות במגפת הקורונה תוך הטעמה כי אין מדובר בבעיית בריאות או במשבר כלכלי בלבד אלא במשבר, אשר כפי הנראה אינו מנוהל נכון, של העדר שקיפות ושחיתות בעקבותיה. זאת, בנוסף לבחינת ההיבטים של שחיתות ומידת מיגורה ובהם: מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה אפקטיבית לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים; אנשי ציבור אשר עשו שימוש לרעה בכוחם ובסמכותם; נבחרי הציבור העושים שימוש שלא כדין בקופה הציבורית לרבות העברת כספי ציבור שלא בשקיפות; שימוש במשרה הציבורית לתועלת אישית מבלי לשאת בתוצאות; נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי; הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים המתריעים מפני מקרים של שוחד ושחיתות; הגנה על חופש העיתונות במדינה; שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.

דבר השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"ר עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל :

עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל נוסדה בשנת 1999 על ידי פרופ' דוב יזרעאלי ז"ל ופועלת במסגרת הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. שבי"ל היא סניף של ארגון "שקיפות בינלאומית" Transparency International – TI הפועל באמצעות למעלה מ- 100 סניפים ברחבי העולם, למימוש החזון  של "עולם נקי משחיתות" . A World Free of Corruption

חזון עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – שבי"ל הוא הנחלת הערכים והנורמות של שקיפות, טוהר מידות, קידום ערכי הדמוקרטיה, יושרה, אתיקה ואחריותיות, ברשויות השלטון והחברה האזרחית במגזר הציבורי והפרטי. אנו פועלים במטרה לנהוג ולהנהיג לאורם של ערכים אלה, כתרופה מקדימה לשחיתות, בהתמודדות האפקטיבית עם תופעות של שחיתות ומניעת התפשטותה.

שבי"ל אמונה על הפצת המדד  השנתי של תפישת השחיתות בישראל תוך התייחסותם לשיקוף המצב במדינה. ממצאי המדד 2020 מצביעים על ירידה מתמשכת ודשדוש בתפישת השחיתות, כאשר ישראל מקבלת ציון 60  "מספיק"  במרחק של  תשעה מקומות בלבד מציון 50 "בלתי מספיק" שהוא "הקו האדום", אשר מממנו ומטה נמצאות המדינות הנתפשות כמושחתות. ישראל נמצאת במקום ה-35 שהוא נמוך בהרבה ממדינות כמו איחוד האמירויות הערביות, אסטוניה, צ'ילה וקטאר ובחברתן הפחות מחמיאה של מדינות כמו ליטואניה סלובניה וברונאיי.

מקומה הנמוך של ישראל במדד השחיתות חמור במיוחד בשנת 2020 בה המגפה משתוללת בקרבנו. היעדר שקיפות בפעילות הממשלה, במיוחד בכל הנוגע לקורונה, לרבות צו איסור פרסום למשך 30 שנה שהוטל על כל המסתתר מאחורי מבצע החיסונים, הוא המפגע הראשוני הגורר אחריו חוסר אמון והיעדר שיתוף הפעולה הנדרש מן הציבור, בהתמודדות עם המשבר הבריאותי והכלכלי החמור בתולדות המדינה. זאת, תוך שאנו עדים לפגיעה ביסודות הדמוקרטיה, בנסיבות בהן מנהיגים נחשדים בפלילים, ביצירת אווירה של הסתה מתמשכת נגד שומרי הסף ובהם מערכת המשפט והתקשורת, הנאלצים לעשות עבודתם נאמנה באווירה רעה של הקצנה ופלגנות.

למרבה הצער כניסתה של שנת 2021 אינה מבשרת טובות, בהיבט הכולל של השתוללות הקורונה ומערכת בחירות רביעיות בפתח. זאת, תוך כדי החרפת הקרע בין הציבור לממשלה והפועלים מטעמה, התגברות החשדנות, תופעות מעכירות אווירה של שחיתות, והתערערות שותפות הגורל בחברה בישראל.

לא נותר אלא לקוות, כי גורמי השלטון יפיקו את המסקנות והלקחים הנדרשים להגברת השקיפות, לחיזוק ערכי הדמוקרטיה ולהגנה עליהם, בהתמודדות עם תופעות של שחיתות והימנעות מהן, לטובת כלל החברה בישראל, באופן שימצא ביטויו גם במדד העולמי של תפישת השחיתות בשנים הבאות.