ישראל ממשיכה להתדרדר במדד השחיתות: ירדה שני מקומות
הכתבה פורסמה באתר 'calcalist' ביום ד 29.1.19 לחצו כאן על מנת לקריאת הכתבה באתר.
בצל החשדות המיוחסים לראש הממשלה, בנימין נתניהו, והחשדות נגד יו"ר הקואליציה דוד ביטן, שר הרווחה חיים כץ, שר הפנים אריה דרעי ובכירים לשעבר בישראל ביתנו, מידרדרת ישראל ארבעה מקומות במדד השחיתות הבינלאומי.
הירידה בדירוג של ישראל במדד של ארגון שקיפות בינלאומית (TI), המתפרסם מדי שנה, פוגעת בתדמיתה ומציבה אותה כאחת ממדינות המערב המושחתות ביותר. הנתונים לדירוג נאספו עוד לפני פרסום המלצות המשטרה בתיקים 1000 ו–2000, ולפני הפרסום תיקי החקירה והמעצרים בפרשת 1270 ופרשת 4000, וייתכן שהציון היה נמוך עוד יותר אילו היה מושפע מהגילויים בפרשות.
לפי המדד שהתפרסם היום (ד') הידרדרה ישראל ארבעה מקומות, למקום 32 מבין 180 מדינות — אחרי רוב המדינות החברות ב–OECD. הציון שניתן לישראל היה 62. מקומה של ישראל במדד הידרדר השנה לאחר שבשנים האחרונות חל שיפור. הציון הנמוך ביותר שקיבלה ישראל במדד השחיתות היה ב–2006, לאחר כהונת הממשלה בראשות אריאל שרון ועם תחילת כהונת ממשלת אולמרט. הציון שהתקבל אז במדד היה 59 ואחריו הציון עלה במעט, עד שהגיע לשפל נוסף ב–2011, אז הציון היה 58.
ד"ר דורון נבות, ראש התוכנית ללימודי דמוקרטיה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, טוען כי מיקומה של ישראל במדד עלול להטעות — ובפועל המצב במערכת הפוליטית בישראל חמור בהרבה. "המדד הזה הוא אולי המדד האחרון שמציג את ישראל בצורה מאוזנת וחיובית יחסית. בחיים הציבוריים בישראל ובפוליטיקה הישראלית יש המון שחיתות, אך המערכות השלטוניות עדיין מצליחות לתפקד. ברוב המדינות יש פחות שחיתות, אך המערכות השלטוניות פחות תקינות. כשמתחשבים בשני הגורמים האלה מתקבלים ציון סביר, אך מאחוריו מסתתרת דרמה של ממש".
לפי המדד, המדינה הכי פחות מושחתת בעולם היא ניו זילנד. במקום השני דנמרק, ואת המקום השלישי חולקות פינלנד, נורווגיה ושווייץ. עוד בעשירייה הראשונה: סינגפור, שוודיה, קנדה, לוקסמבורג, הולנד ובריטניה. את המקומות האחרונים תופסות סוריה, דרום סודן וסומליה.
מדד השחיתות של TI מדרג את תפישת השחיתות במגזר הציבורי של 180 מדינות בכל העולם לפי 13 מקורות מידע מ–12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי־תלויים בקביעת המתודולוגיה ונושאי המחקר שבהם בחרו. המחקרים מבוססים בין היתר על סקרים וחוות דעת של מומחים בתחומי משילות, החברה האזרחית, כלכלה ומינהל עסקים, לצד סקר נוסף שנערך בקרב אנשי עסקים. בישראל מתפרסם המדד באמצעות עמותת "שקיפות בינלאומית ישראל" שהיא עמותה בת של ארגון TI העולמי.
לפי כותבי הדו"ח, יותר משני שלישים מהמדינות במדד השנה קיבלו ציון הנמוך מ–50 נקודות — מה שמעיד כי יותר מ–6 מיליארד בני אדם בעולם חיים במדינות מושחתות. הם הוסיפו כי גם מדינות שנתפשות כפחות מושחתות סובלות עדיין מקבלת החלטות לא־שקופה, התנהלויות פיננסיות לא־חוקיות או אכיפת חוק חלשה. "הממשלות צריכות לעשות יותר כדי לשרת את אזרחיהן, להפוך את החברה האזרחית למעורבת, לתמוך בחופש העיתונות, להגן על אקטיביסטים ועיתונאים ולהבטיח שקיפות ואחריות במגזר הציבורי והפרטי", נכתב בדו"ח.
במדד ניתן השנה דגש מיוחד לקשר שבין שחיתות לחופש הביטוי. "חופש הביטוי חיוני לחשיפת שחיתויות והעוולות שהן גורמות", כתבו אנשי TI. הם ציינו כי המדינות המובילות במדד, שבהן יש רמה נמוכה יותר של שחיתות, עושות מאמצים גדולים יותר להגן על זכויותיהם של עיתונאים ואקטיביסטים, ואילו במדינות שממוקמות נמוך יותר מושתקים קולותיהם של האזרחים ושל התקשורת. "כשחופש הביטוי מוגבל, יש סבירות גבוהה יותר ששחיתות תתנהל ללא הפרעה", נכתב בדו"ח.
מדד תפיסת השחיתות הבינלאומי מדרג 180 מדינות ברחבי העולם על בסיס תפיסת השחיתות במגזר הציבורי, לפי עבודה של 12 מכוני מחקר עצמאיים ובלתי תלויים המומחים בתחומי המשילות, החברה האזרחית, כלכלה ומינהל עסקים. הממצאים נבחנו על ידי חוקרים באקדמיה, מומחים עולמיים ואנשי עסקים במדינות הנבדקות.

בישראל מתפרסם המדד על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, עמותה בת של ארגון TI העולמי. לפי העמותה, תפיסת השחיתות מהווה מדידה אובייקטיבית של רמת השחיתות כפי שהיא נתפשת על ידי המומחים במכוני המחקר בהסתמך על מידע שנאסף על ידם בהיבטים המייחדים שחיתות במגזר הציבורי. אלה כוללים את יכולת הממשלה להתמודד עם שחיתות, מידת מיגור השחיתות על ידי המדינה, מנגנוני אכיפה אפקטיביים והעמדה לדין פלילי של אנשי ציבור מושחתים.
עוד בוחן המדד את מידת השימוש לרעה ביכולתם ובסמכותם של אנשי ציבור, אופן השימוש של נבחרי ציבור בקופה הציבורית ומידת העברת כספי ציבור ושימוש בהם שלא כדין. כמו כן נבדקו השימוש במשרות ציבוריות לתועלת אישית ללא נשיאה בתוצאות, נפוטיזם, מינוי קרובים ומקורבים במגזר הציבורי, והאם ניתנת הגנה משפטית לחושפי שחיתויות במגזר הציבורי ולחוקרים שמתריעים מפני שוחד ושחיתות.
לאחר עלייה ב-2016 – ישראל ממשיכה להידרדר
היבטים נוספים שנבחנו הם הגנה על חופש העיתונות בכל מדינה, שמירה על זכויות האזרח ועל מרחב הגישה של פעילי החברה האזרחית למידע במרחב הציבורי.
ישראל ניצבת במקום ה-34 מתוך 180 מדינות עם ציון 61 מתוך 100. מדובר בירידה לעומת המדד של 2017 שפורסם בשנה שעברה, בו ניצבה ישראל במקום ה-32 עם ציון 62. בשנתיים האחרונות, אם כן, מצטיירת ירידה מתמשכת של ישראל לאחר עלייה למקום ה-28 במדד 2016 מהמקום ה-32 במדד 2015.
טווח הציונים של ישראל בין השנים 2012-2018 הוא 61-64 מתוך 100 ללא שיפור משמעותי. את ישראל עקפו השנה מדינות כמו בוטסואנה, שמדורגת במקום ה-34 – אחד לפני ישראל, קטאר (33), צ'ילה (27) ואיחוד האמירויות (23).
במקום הראשון ניצבת דנמרק עם ציון 88 – ציון הזהה לזה שקיבלה ב-2017. ניו זילנד, שב-2017 ניצבה במקום הראשון, ירדה הפעם למקום השני עם ציון 87.
אחריהן מדורגות פינלנד, סינגפור, שבדיה, שוויץ, נורבגיה, הולנד, קנדה, לוקסמבורג, גרמניה ובריטניה. את המדד סוגרת סומליה, במקום ה-180, ולפניה סוריה, דרום סודן, תימן וקוריאה הצפונית.
כמו בשנה שעברה, גם השנה אף לא מדינה אחת זכתה לציון המושלם 100 ואף לא לציון הגבוה מ-90. הציון הממוצע לכל המדינות נותר זהה לממוצע שהתקבל בשנה שעברה – ציון 43 ויותר משני שליש (70%) מהמדינות קיבלו ציון נמוך מ-50, מה שמעיד על תפיסת שחיתות חמורה באותן מדינות.
בקרב 35 מדינות ה-OECD ישראל מדורגת במקום ה-23 – קצת מעל השליש התחתון. זהו מיקום הזהה לזה שהתקבל ב-2017, אך מהווה ירידה לעומת 2016, אז דורגה ישראל במקום ה-22.
יושב ראש עמותת שקיפות בינלאומית ישראל, השופטת בדימוס נילי ארד, ומנכ"לית העמותה, עו"ד חלי עולמי, מסרו כי "ברוח השאיפה לעולם ללא שחיתות, פועלת עמותת שקיפות בינלאומית ישראל לקידום הערכים והנורמות של הגינות, שקיפות, שוויון לכל, אחריותיות, הגינות וקידום מעורבות חברתית בהתמודדות עם תופעות של שחיתות. על יישום ערכים אלה והטמעתם עלינו להתחייב כפרטים וכחברה בכלל הליכות חיינו ובקרב שליחי הציבור ונציגיו. על כולנו כאחד לעמוד על משמר עצמאות שומרי הסף ותקשורת חופשית שהם מתשתיות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
זו חובתנו האזרחית והמוסרית לנהוג בהקפדה מתמדת על הערכים והנורמות של שקיפות, יושרה ואחריות אישית בהגנה על רשויות אכיפת החוק, על עצמאות מערכת המשפט ועל תקשורת חופשית."